ההיה או חלמתי חלום (רע)

זה זה?
זה מה שאני חושבת שזה?
עוד לפני שלועסים את המחשבה הזאת כבר מקווים לקום בבוקר, ולמרות התעוקה, להתרווח עם הידיעה שזה היה רק חלום רע.
אז זהו, שהרווחה הזאת לא מגיעה.
התעוקה נימשכת וה"לעיסה העצמית" מתחילה.
אבל, לא בטוח שיאמינו לי.

רגע רגע, אני מאמינה לעצמי? כי אולי…. אולי מה?
אולי זו פרשנות שלי, אולי זו הרגישות שלי שהביאה לפרשנות כזאת. אולי זה קרה ב"מקרה" ועכשיו כבר לוקחת את זה למקומות לא נכונים.

כן, היה שם משהו, אבל מה? ומה הסיבה למה שהיה? ומי אחראי למה שהיה? זו אני או הוא?
בשלב ראשון קל יותר עם התשובה "אני". אני הסיבה. בגללי, בגלל ש ….
עשיתי או לא עשיתי משהו.
הלכתי או לא הלכתי כשהיה אפשר.
התנהגתי בצורה מסויימת (או לא), דיברתי בצורה מסויימת (או לא), התלבשתי … ועוד כמה סיבות.
זו אכן הבחירה של מרבית נפגעות וניפגעי אלימות מינית.
יותר קל הכיוון הזה מפני שאם זו אני, אז יש לי יותר שליטה על מה שקורה, אז אני יכולה לשנות, אז יכולה למנוע. יכולתי למנוע, לא?

טוב, לא הצלחתי הפעם אבל בפעם הבאה אם רק אעשה, אתלבש, אתנהג, אדבר אחרת – אז זה לא יקרה!
מה אומרת האפשרות השנייה?

זה לא אני זה הוא/הם!

לקח לי זמן עד שהתחלתי להבין שזו לא אני, זה הוא!
אבל אז יש לי הרבה פחות השפעה ויכול מניעה. הרי אין לי שליטה על מה שהוא/הם עושים או יכולים לעשות.
אז מה אני יכולה לעשות? ומה אתם יכולים לעשות?